מס יסף 2026: 3% מעל 721,560 ₪ ועוד 2% על הכנסות הון — מי משלם וכמה

מס יסף, שנקרא בחוק "מס נוסף על הכנסות גבוהות", חל על יחיד שההכנסה החייבת שלו בשנת המס עלתה על 721,560 ₪. זה הסף לשנים 2024 עד 2027. על כל שקל מעל הסף משלמים 3% נוספים, ומכל מקור: משכורת, עסק, רווחי הון, דיבידנד או שבח. מאז שנת המס 2025 חל גם 2% נוסף לפי סעיף 121ב(א1), כשההכנסה ממקורות הוניים לבדה, כמו רווחי הון, דיבידנד, ריבית או שכר דירה, עולה על אותו סף. ה-2% חל על החלק ההוני שמעל הסף. לכן על הכנסה הונית גבוהה שיעור מס היסף הכולל הוא 5%. המס הנוסף נחשב בנפרד מהמדרגות ולא נוכה ממנו מקדמות, ולכן הוא מפתיע לא מעט אנשים בשנה שבה מכרו מניות, חברה או נכס בסכום גדול.

המדריך הוא חלק מהמדריך המרכזי למדרגות מס הכנסה 2026. הוא קשור במיוחד למדריך למס רווחי הון ולמדריך למי חייב בדוח שנתי.

מה כתוב בסעיף 121ב

מה זו "הכנסה ממקור הוני"? הסעיף מגדיר אותה בדרך השלילה: כל הכנסה חייבת, למעט הכנסה מעסק או משלח יד, הכנסת עבודה והכנסה אחרת מיגיעה אישית. בפועל זה כולל רווחי הון, דיבידנד, ריבית, שכר דירה ושבח במקרקעין.

איך מחשבים: שלוש דוגמאות

כל הדוגמאות להמחשה לשנת 2026.

דוגמה 1: שכיר בכיר עם משכורת חייבת של 900,000 ₪ בשנה, בלי הכנסות אחרות.

• חלק מעל הסף: 900,000 − 721,560 = 178,440 ₪.
• מס יסף: 178,440 × 3% = 5,353.2 ₪.
• אין 2%, כי ההכנסה כולה מעבודה.
• המעסיק מנכה את מס היסף בתלוש, כשהשכר החודשי עולה על 60,130 ₪. לכן הסכום בדרך כלל לא מפתיע.

דוגמה 2: משכורת של 300,000 ₪ ומכירת מניות ברווח ריאלי של 1,000,000 ₪.

• הכנסה חייבת כוללת: 1,300,000 ₪. חלק מעל הסף: 578,440 ₪.
• 3% על כל החלק העודף: 578,440 × 3% = 17,353.2 ₪.
• כמה מהעודף "הוני"? ההכנסה ההונית, 1,000,000 ₪, גבוהה מהסף. החלק ממנה שמעל הסף הוא 1,000,000 − 721,560 = 278,440 ₪.
• 2% על החלק ההוני: 278,440 × 2% = 5,568.8 ₪.
• סך מס יסף: 22,922 ₪, נוסף על 25% מס רווחי הון, שהם 250,000 ₪.

דוגמה 3: אותה מכירה, מפוצלת לשתי שנים. אם הרווח של 1,000,000 ₪ נמכר בשתי מנות של 500,000 ₪, בדצמבר ובינואר:

• בכל שנה ההכנסה הכוללת היא 800,000 ₪. חלק מעל הסף: 78,440 ₪. מס יסף 3%: 2,353.2 ₪.
• ההכנסה ההונית בכל שנה, 500,000 ₪, מתחת לסף, ולכן אין 2%.
• סה״כ בשתי השנים: 4,706.4 ₪, לעומת 22,922 ₪ במכירה אחת. החיסכון הוא כ-18,200 ₪.

הדוגמה מסבירה למה פיצול מימושים גדולים בין שנות מס הוא אחד הכלים החוקיים המשמעותיים בתחום. השיקול הכלכלי, כמו מחיר וסיכון, חשוב לא פחות מהמס.

מי צריך לשים לב במיוחד

• מוכרי חברות ובעלי מניות מהותיים. מכירה של עסק או של אחזקה גדולה יוצרת בבת אחת הכנסה הונית גבוהה. מס יסף של 5% מצטרף לשיעור של 25% או 30%.
• מקבלי דיבידנד גדול מחברה בשליטתם. דיבידנד הוא הכנסה הונית. חלוקה גדולה בשנה אחת עשויה להוסיף 5%.
• מוכרי דירה יקרה. שבח ממכירת דירת מגורים שאינה פטורה נכלל בחישוב רק כששווי המכירה עולה על 5,385,285 ₪, לפי הנוסח לשנת 2026. במכירת נכס שאינו דירת מגורים, השבח נכלל תמיד. מיסוי המקרקעין עצמו נמצא בתחום אחר, ולגביו כדאי להתייעץ עם עורך דין מקרקעין או רואה חשבון.
• משקיעים עם ברוקר זר. אין ניכוי במקור, ומס היסף מתווסף בדוח השנתי. הכינו כסף לתשלום.
• בני זוג. הסף נבדק לכל יחיד. הכנסות שאינן מיגיעה אישית מתווספות לפי סעיף 66 לבן הזוג עם ההכנסה הגבוהה מיגיעה אישית. בדקו איך זה משפיע אצלכם.

תכנון חוקי מול "תכנון אגרסיבי"

כלים לגיטימיים:

• פריסת מימושים בין שנות מס, כמו בדוגמה 3.
• קיזוז הפסדי הון באותה שנה, כדי להקטין את ההכנסה ההונית החייבת.
• תזמון דיבידנד מחברה, בהתחשב גם בשיקולים העסקיים של החברה.
• בדיקת זכאות לפטורים קיימים, למשל פטור על דירת מגורים, שמוציא את השבח מהחישוב.

מה לא לעשות: העברת נכסים לבן משפחה או לחברה רק כדי לפצל את ההכנסה, בלי טעם כלכלי, עלולה להיחשב "עסקה מלאכותית" לפי סעיף 86 לפקודה. פקיד השומה רשאי להתעלם מעסקה כזו. בעסקאות גדולות קבלו ייעוץ מראש.

שאלות נפוצות

האם מס היסף חל על כל ההכנסה או רק על החלק העודף?

רק על החלק שמעל 721,560 ₪. מי שהכנסתו 722,000 ₪ משלם מס יסף על 440 ₪ בלבד, כלומר 13.2 ₪.

המעסיק ניכה מס יסף בחודש של בונוס גדול, אבל השנתי שלי מתחת לסף. מה עושים?

המעסיק מחשב לפי החודש: מעל 60,130 ₪ בחודש הוא מנכה. אם בסוף השנה ההכנסה השנתית מתחת לסף, נוכה מס ביותר. אפשר לבקש החזר אחרי סוף השנה.

האם ה-2% הנוסף חל גם על שכר דירה?

שכר דירה הוא הכנסה שאינה מיגיעה אישית, ולכן הוא נכלל בהגדרת "הכנסה חייבת ממקור הוני". אם הוא חלק מהכנסה הונית שעוברת את הסף, ה-2% חל עליו. במסלול הפטור לשכר דירה למגורים, ההכנסה הפטורה לא נכללת.

מתי משלמים את מס היסף על רווח הון?

סעיף 121ב(ב) קובע שהוראות המקדמות של סעיף 91(ד) לא חלות על המס הנוסף. לכן משלמים אותו בדרך כלל בדוח השנתי, ובשנה של מימוש גדול חובה להגיש דוח. רשות המסים מאפשרת גם תשלום מקדמה מרצון, כדי לצמצם הפרשי הצמדה וריבית.

מקורות

• רשות המסים בישראל — הנחיות על מס נוסף והגשת דוח שנתי
• ויקיטקסט — פקודת מס הכנסה — סעיף 121ב בנוסח משולב, כולל ההערות לשנים 2024–2027 (לא רשמי)
• הכנסת — חקיקת התקציב שהוסיפה את סעיף קטן (א1)
• כל זכות — מידע כללי על מס הכנסה